פארק וילה דוריה פמפילי (Villa Doria Pamphilj) ברומא: הפארק הגדול של העיר

השם מבלבל כי המשפחה אחת והמקומות שניים. הגלריה היא ארמון עירוני עם אוסף אמנות בכרטיס, והפארק הוא האחוזה הכפרית של אותה משפחה, בלי כרטיס ובלי תור. את הגלריה פרסמנו בנפרד: כרטיס גלריה דוריה פמפילי (Galleria Doria Pamphilj).

עמדתנו ברורה: בטיול ראשון של שלושה ימים הפארק לא נכנס לתוכנית. בטיול שני, עם ילדים, עם רצון לרוץ בבוקר או אחרי שבוע של המונים, זה אחד המקומות הנכונים ביותר ברומא לעצור בהם.

מהו פארק וילה דוריה פמפילי ומה יש בו?

פארק וילה דוריה פמפילי הוא אחוזה כפרית לשעבר של משפחת פמפילי-דוריה, והיום פארק עירוני פתוח של כ-184 הקטאר, הגדול ברומא. הוא פרוש על גבעת הגאניקולו בשכונת מונטוורדה, ממערב לטרסטוורה. הקנה מידה מטעה: זו רשת של שבילים, מדשאות ואזורי חורש שבה אפשר ללכת שעתיים בלי לחזור על עצמכם.

מה רואים בפועל

• קשת ארבע הרוחות (Arco dei Quattro Venti): שער מונומנטלי בוויה די סן פנקרציו, הכניסה הנוחה ביותר מצד הגאניקולו.
• קאזינו דל בל רספירו (Casino del Bel Respiro): וילה בארוקית מהמאה ה-17 שתכנן הפסל והאדריכל אלסנדרו אלגרדי. היא משמשת את הממשלה האיטלקית לאירועי ייצוג ואינה פתוחה לביקור רגיל, אז נהנים ממנה מבחוץ.
• האגם: מים שקטים עם עופות מים ושבילים סביבו, הנקודה הטבעית לעצירה.
• הגן הסודי והמזרקות: גן איטלקי גיאומטרי עם מזרקה מרכזית ומזרקות בארוקיות.
• עמק האיילים (Valle dei Daini): שטחי הציד לשעבר של המשפחה, היום חורש ומרחבים פתוחים.
• האורנים: אורני האבן בצורת שמשייה, שהפכו לסמל של רומא, מעניקים את רוב הצל.
• העתיק: במקומות שונים בפארק נשמרו שרידי מבני קבר רומיים, ולאורך הגבול הצפוני שרידי אמת מים עתיקה.

היסטוריה בפסקה אחת

משפחת פמפילי הרחיבה את האחוזה לאחר שבן המשפחה ג'ובאני בטיסטה פמפילי נבחר לאפיפיור אינוקנטיוס העשירי ב-1644, והקאזינו נבנה בין 1645 ל-1647. ב-1849, במצור הצרפתי על הרפובליקה הרומית, ביצר גריבלדי את האחוזה, וכשהמשפחה רכשה לאחר מכן את שטחה של וילה קורסיני השכנה הוקמה הקשת. המדינה רכשה את הקאזינו ב-1957, ועיריית רומא רכשה את יתר השטח בין 1965 ל-1971 ופתחה אותו לציבור.

איך נכנסים לפארק, באילו שערים ובאילו שעות?

הכניסה חינם, ללא כרטיס וללא הזמנה, ויש כמה שערים סביב הפארק.

השערים

הכניסה המפורסמת היא קשת ארבע הרוחות בוויה די סן פנקרציו (Via di San Pancrazio), סמוך לשער סן פנקרציו שבראש הגאניקולו. שערים נוספים נמצאים בוויה אורליה אנטיקה (Via Aurelia Antica), בוויה ליאונה השלושה-עשר (Via Leone XIII) ובאזור וויה ויטליה (Via Vitellia). מי שמגיע באוטובוס או ברכב ייכנס בדרך כלל דרך אחד מהם, כי הרחובות האלה משמשים את התחבורה ואת החניה ברחוב.

שעות הפתיחה

הפארק פתוח מדי יום מהזריחה עד השקיעה. בקיץ השערים נסגרים מאוחר, ובחורף מוקדם. השוונו את לוחות השעות שמופיעים בכמה מקורות והם אינם מתיישבים: אחד קובע סגירה בשש בערב בחורף, אחר מאוחר יותר. לכן הכלל המעשי הוא לסיים את הסיבוב לפחות שעה לפני השקיעה ולבדוק את השלט בשער שדרכו נכנסים.

איך מגיעים לפארק וילה דוריה פמפילי?

הדרך הטובה ביותר היא ברגל מהגאניקולו או מטרסטוורה, דרך שער סן פנקרציו.

ברגל מהגאניקולו ומטרסטוורה

מהתצפית בגבעת גאניקולו הדרך אל הקשת היא כשני קילומטר של הליכה נעימה לאורך הרכס. מי שמתחיל למטה, בשכונת טרסטוורה, יעלה בעלייה מתמשכת, ולכן כדאי לבחור שעת בוקר או אחר צהריים ולא את שעות החום. שילוב נפוץ: פארק בבוקר, ארוחה בטרסטוורה, ושקיעה על הגאניקולו.

באוטובוס ובמטרו

אין תחנת מטרו צמודה לפארק. הקרובה היא קורנליה בקו A, כעשרים דקות הליכה משער הפארק. קו אוטובוס 870 מופיע ברוב המקורות כקו שעובר בצירי הפארק, אך מספרי הקווים והתחנות משתנים, אז מאמתים באפליקציית התחבורה בערב שלפני.

אחרי הוותיקן

מי שמבקר בבוקר בבזיליקת פטרוס הקדוש (Saint Peter's Basilica) יכול לתכנן את הפארק לאחר הצהריים, כהפוגה אחרי הצפיפות. הוא קרוב לגבול הוותיקן אבל לא צמוד אליו, ולכן עדיף לנווט במפה ולא להסתמך על תחושה.

מה עושים בפארק: הליכה, ריצה, פיקניק, אופניים וכלבים?

כל אלה מתאפשרים, והרומאים משתמשים בפארק בעיקר לריצה, לפיקניק ולהליכת סוף שבוע.

הליכה, ריצה ופיקניק

יש שבילי טבע, ציוד כושר ושבילים רחבים שמתאימים לריצה בבוקר. פיקניק מקובל על הדשא ומתחת לאורנים, ובית הקפה Vivi Bistrot ליד השירותים מוכר גם סלי פיקניק. בקיץ הצל חשוב, ולכן בוחרים מקום לפי האורנים ולא לפי המדשאה הפתוחה.

אופניים

בפארק יש שביל אופניים ייעודי, ורוכבי אופני הרים נפוצים בשבילי העפר. הכללים לרכיבה בשבילים שאינם מסומנים נקבעים בשלטים בכניסה, ולכן בודקים אותם לפני שמתחילים.

כלבים

כלבים מתקבלים בפארק, ויש בו אזור משחק ייעודי לכלבים. מחוץ לאזור הזה מקובל להחזיק אותם ברצועה ולאסוף אחריהם, וגם כאן השלט בשער הוא הקובע.

ילדים ונגישות

מגרש משחקים לילדים פועל בפארק, ולפי הרשות העירונית יש בו שבילים לכיסאות גלגלים. השבילים עשויים חצץ עם שיפועים, והכניסה נגישה חלקית, ולכן עגלה כבדה או כיסא גלגלים דורשים תכנון מראש של המסלול.

מה ההבדל בין הפארק לגלריה דוריה פמפילי בוויה דל קורסו?

הפארק הוא האחוזה הכפרית של משפחת דוריה פמפילי, והגלריה היא ארמון העיר של אותה משפחה, במרכז רומא.

ההבדלים שמשנים תוכניות

• מיקום: הפארק בגאניקולו ובמונטוורדה, הגלריה בוויה דל קורסו במרכז ההיסטורי.
• כניסה: הפארק חינם ופתוח בין זריחה לשקיעה, הגלריה בכרטיס ובשעות פתיחה של מוזיאון.
• מה רואים: בפארק טבע, מדשאות ואגם, בגלריה אוסף אמנות בתוך ארמון.
• זמן: פארק שעתיים עד שלוש, גלריה לפי קצב הצפייה שלכם.

הבלבול נפוץ במיוחד בחיפוש בעברית, ומי שמזמין כרטיס "וילה דוריה פמפילי" ואחר כך מגיע לגאניקולו מגלה שהכרטיס שייך למקום אחר. הפרטים על הגלריה, הכרטיס ושעות הביקור מרוכזים בפרסום הנפרד שלנו על הגלריה שקישרנו למעלה.

איך בונים ביקור של שעתיים עד שלוש?

נכנסים דרך קשת ארבע הרוחות, מקיפים את האגם ואת החלק המטופח, ויוצאים לפני שהאור יורד.

מסלול מוצע

• כניסה בקשת ארבע הרוחות והליכה פנימה בשדרות האורנים.
• עצירה ליד קאזינו דל בל רספירו, מבחוץ, והליכה בגן הסודי ובמזרקות.
• סיבוב סביב האגם והפסקה על הדשא.
• המשך לעמק האיילים והמרחבים הפתוחים, ויציאה בשער הנוח לתחבורה חזרה.

אם יש לכם רק שעה, עוצרים אחרי השלושה הראשונים ולא מתפתים להמשיך.

טיפים שחוזרים אצל המקומיים

• בימי חול בבוקר הפארק שקט בהרבה מאשר בסוף שבוע, כשהוא מלא רצים ומשפחות.
• נעליים נוחות הן חובה, כי שבילי החצץ ארוכים והמרחקים גדולים מכפי שנראה במפה.
• מורידים מפה לא מקוונת, כי יש הרבה צמתים דומים ומעט שילוט.
• מצטיידים במים ובאוכל מראש, כי המבחר בפארק מצומצם.

למי לא מתאים

מי שיש לו שלושה ימים ברומא ורשימה ארוכה של אתרים עתיקים, או שמחפש אומנות ובניינים, יעדיף לדלג. גם ביום גשם הפארק מאבד את רוב הקסם שלו, והשבילים נעשים בוציים.

הצעד הבא: בערב שלפני מורידים את המיקום של הקשת למפות, בודקים את קו האוטובוס החוזר באפליקציה, וקובעים שעת יציאה שמשאירה שעה לפני השקיעה.

שאלות נפוצות