אחד הכפרים היפים באיטליה – Civita di Bagnoregio

Civita di Bagnoregio הוא כפר איטלקי זעיר בנפת ויטרבו שבמחוז לאציו, נגיש רק בהליכה על גשר הולכי רגל מבטון שנבנה ב-1965, מונה כ-11 תושבים קבועים, וכונה "הכפר הגוסס" בשל שחיקה גיאולוגית מתמשכת של הגבעה שעליה הוא בנוי - מה שהופך אותו ליעד צילום וטיול יום מבוקש במרחק של כ-80 ק"מ מצפון לרומא.

מנהלית, הכפר משויך לעיריית Bagnoregio (בניורג'יו) ונחשב לדוגמה מובהקת ל-paese האיטלקי - עיירה קטנטנה שסביבה מתנהלים חיי הקהילה כולה. הוא ממוקם בעמק הבתרונות, בין אגם בולסנה במערב לעמק הטיבר במזרח, ורשום באיגוד הכפרים היפים באיטליה בזכות עניין היסטורי ואמנותי ניכר. הבידוד שהפך אותו למוקד עניין תיירותי נובע מסחף מתקדם של הגבעה והעמק שמסביב, תהליך שיצר את תצורות האדמה הזיבורית ("הרעות") האופייניות לאזור.

מרבית המבקרים הישראלים משלבים את הביקור בכפר כעצירה בטיול יום מחוץ לרומא, לעיתים יחד עם אורוויטו או מונטפולצ'אנו בטוסקנה - שילוב שגם סיורים מאורגנים מרומא מציעים.

מה זה Civita di Bagnoregio ולמה מכנים אותו "הכפר הגוסס"?

Civita di Bagnoregio הוא כפר עתיק בנפת ויטרבו שכינויו הנפוץ - "הכפר הגוסס" - מגיע משחיקה גיאולוגית הדרגתית שמאיימת בטווח הארוך על יציבות הגבעה שעליה הוא ניצב. הסופר בונאונטורה טקי (Bonaventura Tecchi), שבילה בכפר את נעוריו, הוא זה שהפליא בתיאורו וטבע את הכינוי "הכפר המת"; לצדו רווחים גם הכינויים "העיר שמתה" ולעיתים רחוקות יותר "המדינה שמתה".

כמה תושבים באמת גרים שם

באופן רשמי מדובר בכ-11 תושבים קבועים בלבד, אם כי מבקרים שטרחו לספור בעצמם דיווחו לא פעם על מספר גבוה יותר, סביב 16 - פער שממחיש כמה קשה להעריך במדויק אוכלוסייה כה זעירה שמתחלפת בין תושבי קבע לתושבים למחצה. מנהלית, הכפר איננו רשות עצמאית אלא שכונה של עיריית Bagnoregio (בניורג'יו), והוא דוגמה קלאסית למה שבאיטליה מכונה paese - עיירה קטנה שסביבה מתנהלים חיי הקהילה כולה. הכפר עצמו רשום באיגוד הכפרים היפים באיטליה, הסמכה שניתנת רק ליישובים בעלי "עניין היסטורי ואמנותי ניכר", ומיקומו הציורי הפך אותו לתפאורה חוזרת בסרטים וליעד מבוקש למי שמחפש כפרים עתיקים באיטליה מחוץ למסלול התיירותי המוכר.

איך מגיעים לכפר, ולמה אי אפשר להיכנס אליו ברכב?

לכפר Civita di Bagnoregio אין כביש גישה - הדרך היחידה פנימה היא הליכה על גשר להולכי רגל מבטון מזוין שנבנה בשנת 1965 ומחבר בין הכפר לעיירה בניורג'יו הסמוכה. חציית הגשר אורכת כעשר דקות הליכה בעלייה שהולכת ומתלול ככל שמתקרבים לשער הכניסה. כדי לאפשר לתושבי הכפר להגיע לעבודתם מחוץ לחומות, פרסמה העירייה חוזר מיוחד המתיר לתושבים ולמורשים לחצות את הגשר באופניים ובאופנועים בשעות מסוימות בלבד - לכל שאר המבקרים הכניסה היא ברגל בלבד.

הכפר ממוקם בנפת ויטרבו שבמחוז לאציו (שבירתו רומא), במרחק של כ-80 ק"מ מצפון למטרופולין של רומא, כך שמדובר בטיול יום נוח ולא בנסיעה ארוכה מדי. מי שמגיע ברכב פרטי חונה בשטח החניה הסמוך לראש הגשר בתשלום שעתי, ומשם אפשר גם לעלות במיניבוס מקומי קצר מתחנת הדלק ועד לבסיס הגשר עצמו, למי שמעדיף לחסוך כמה דקות הליכה בשמש. כדאי לתכנן נעליים נוחות ומים, מכיוון שאין הרבה צל בדרך.

מה גורם לשחיקה של הגבעה? הגיאולוגיה של עמק הבתרונות

הכפר בנוי על ראש גבעת טוף בודדת בתוככי עמק הבתרונות, אזור בעל אדמות זיבוריות (המכונות בפי המקומיים "רעות") ומדרונות תלולים שנחרצים ובותרים באופן מתמשך על ידי מי נגר. העמק משתרע בין אגם בולסנה במערב לעמק הטיבר במזרח, בתחומי עיריית Bagnoregio.

הגורם המרכזי לבידוד ההולך וגובר של הכפר הוא הסחף המתקדם של הגבעה והעמק שמסביב - תהליך שיצר את תצורות הקרקע האופייניות לאדמות הזיבוריות, וממשיך גם כיום, כך שהכפר אכן מסתכן בהמשך היחלשות הקרקע התומכת בו. זהו ההסבר הגיאולוגי לכינוי "הכפר הגוסס" - לא ציור לשוני בלבד אלא תהליך ארוזיה של ממש, שבגללו הושקעו לאורך הדורות עבודות הנדסיות שנועדו לבלום את השחיקה.

מהאטרוסקים ועד היום - קורות הכפר בקצרה

הכפר הוקם לפני כ-2500 שנה בידי האטרוסקים, על אחת הדרכים העתיקות שחיברו בין נהר הטיבר - שהיה בזמנו ציר הניווט המרכזי של מרכז איטליה - לבין אגם בולסנה. השם "Civita" הוא זה שנשאר בשימוש, שכן השם העתיק שבו כינו האטרוסקים את היישוב אינו ידוע. כבר האטרוסקים נאלצו להתמודד עם בעיות יציבות סייסמית באזור: רעידת אדמה בשנת 280 לפני הספירה גרמה לנזק ולמפולות אדמה.

עם הגעת הרומאים בשנת 265 לפני הספירה חודשו עבודות ניקוז וריסון של מי הגשמים שהחלו עוד בתקופה האטרוסקית, אולם בהמשך ההיסטוריה הוזנחו העבודות ההנדסיות והשטח עבר תהליך שחיקה מהיר שהוביל בהדרגה לנטישה חלקית של הכפר. כתוצאה מכך הכפר העתיק, על אף גילו הרב, נותר קטן ומבודד - אך דווקא בזכות זה שמר על אופיו הבלתי מתועש, מה שמסביר מדוע הוא נחשב לאחד הכפרים היפים באיטליה ומדוע הוא מוזכר לצד כפרים עתיקים ועיירות קטנות שכדאי לשלב בטיול יומי מחוץ לרומא.

מה יש לראות בתוך הכפר הקטן?

גם שהכפר זעיר בהיקפו, יש בו כמה נקודות עניין שכדאי לתכנן סביבן את הביקור. במרכזו ניצבת כנסיית סן דונאטו, המשקיפה על הכיכר המרכזית ובתוכה נשמר צלב עץ קדוש. לא רחוק ממנה עומד ארמון אלמני עתיק, שהיום משמש כמעונו של מוזיאון גיאולוגי המספר את סיפור השחיקה שהופך את הכפר למה שהוא. בסמוך אפשר למצוא גם את ארמון הבישוף ועוד כמה בתים מימי הביניים שנשמרו לאורך הרחובות הצרים.

כל אלה משתלבים בהיקף הליכה קצר יחסית - כשעה עד שעתיים מספיקות כדי לעבור בין האתרים העיקריים, לשבת בבית קפה בכיכר ולצלם את הנוף על עמק הבתרונות מכמה נקודות תצפית לאורך החומות.

אילו פסטיבלים וחגיגות שווה לתכנן לפיהם ביקור?

הכפר חי כמה אירועים שנתיים שהופכים ביקור בתאריך הנכון לחוויה שונה לגמרי מיום חול רגיל. בשבוע האחרון של יולי ובשבוע הראשון של אוגוסט מתקיימים בכפר פסטיבלי ג'אז וקונצרטים. בתקופת חג המולד עורכים תושבי הכפר שחזור חי ומפואר של לידת ישו, בנוסח ימי הביניים, שכולל תהלוכה צבעונית עם בעלי חיים בתלבושת התקופה. בסיום "יום שישי הטוב" יוצאת מהכפר תהלוכה דתית הנושאת את צלב הקדוש לנוצרים ומגיעה עד לכנסייה.

האירוע המרכזי ביותר הוא ה-Palio della Tonna: פעמיים בשנה, ביום ראשון הראשון של יוני וביום ראשון השני של ספטמבר, מתמלא הכפר למרוץ חמורים מסורתי בכיכר המרכזית, שבו רוכבים חולפים בשלושה סיבובים קצרים סביב הכיכר. הזוכה מקבל כפרס באנר המתאר את הקדוש הפטרון של האירוע, והפסטיבל כולו נחשב לחגיגה רגשית ומושרשת עמוק במסורת המקומית - שריד ישיר לתקופה שבה חמורים היו אמצעי התחבורה היחיד שאיפשר בכלל להגיע לכפר המבודד.

כמה עולה הכניסה, ולמי היא בחינם?

הכניסה לכפר כרוכה בתשלום סמלי שמיועד לשימור המבנים ההיסטוריים ולעבודות הבלימה של השחיקה - בבדיקה מול אתר הכרטיסים הרשמי של הכפר עמד התעריף על בסביבות 3 יורו בימי חול ובסביבות 5 יורו בסופי שבוע ובחגים (כדאי לבדוק תעריף מעודכן מול האתר הרשמי סמוך למועד הביקור, כי התעריפים משתנים מעת לעת). פטורים מתשלום ילדים עד גיל שש, תושבי בניורג'יו ובני משפחתם, וכן אורחים שישנים בפועל באחד מבתי ההארחה שבתוך הכפר עצמו.

כרטיסים נרכשים מראש דרך אתר הכרטיסים, בעמדות המכירה הסמוכות לגשר, או דרך אפליקציה ייעודית של הכפר. חניית הרכב באזור החניה שליד ראש הגשר היא בתשלום שעתי נפרד מדמי הכניסה.

כדאי לבקר עצמאית או לקחת סיור מאורגן מרומא?

מי שנוסע עצמאית - ברכב שכור או בשילוב רכבת עד אורוויטו ומשם מונית - מקבל גמישות מלאה בקצב הסיור ויכול לשלב את הכפר עם עצירות נוספות מחוץ לרומא, כמו כלכתה הציורית הבנויה גם היא על צוק טוף ונמצאת קרוב יותר לעיר, בראצ'יאנו שעל שפת האגם, או העיירה נמי שמעל אגם נמי. למי שאוהב גנים אפשר לשקול גם עצירה בגן נינפה שבסרמונטה ביום נפרד.

מי שמעדיף לא לנהוג יכול לבחור בסיור מאורגן שיוצא מרומא ומשלב ביקור בכפר עם המשך יום בטוסקנה: טיול יום מרומא לסיוויטה די באניורג'יו, מונטפולצ'אנו ואורוויטו הכולל ארוחת צהריים וטעימת יין, שמוסיף לביקור בכפר גם ארוחה טוסקנית וטעימת יין ברונלו במונטפולצ'אנו ושהות באורוויטו. למי שמתכנן טיול רחב יותר מחוץ לעיר, שווה לעיין גם בהתכנון הכללי לטיול ברומא והסביבה. מדריכות טיולים ישראליות ברומא, ובהן עירית קטונר, ממליצות בדרך כלל לשלב את הביקור בכפר כטיול יום שלם מחוץ לעיר ולא כעצירה חטופה - ברגע שכבר נוסעים כשעה מרומא, כדאי לנצל את היום עם עוד תחנה אחת או שתיים בסביבה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• אין גישה לרכב עד הכפר עצמו - רק הליכה על גשר תלול שאורכת כעשר דקות
• כדאי נעליים נוחות ומים; אין הרבה צל בדרך לגשר
• החניה בתשלום שעתי, ומיניבוס מקומי זמין מתחנת הדלק ועד לבסיס הגשר
• הכפר קטן מאוד ולכן מספר בתי הקפה והחנויות בתוכו מוגבל
• בעונת השיא (יולי-אוגוסט) העומס בשיאו; כדאי להגיע מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות
• תאריכי הפאליו ופסטיבל הג'אז משנים לגמרי את האופי של הביקור - כדאי לבדוק אותם מראש אם רוצים לפגוש אותם או דווקא להימנע מהעומס

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לחשוב שאפשר להחנות ליד הכפר עצמו - אין גישה לרכב, רק הליכה מהחניה שליד ראש הגשר
• להגיע בקיץ בלי מים או הגנה מהשמש - אין הרבה צל לאורך הגשר
• לתכנן ביקור בלי לבדוק תאריכי פסטיבלים כמו הפאליו או הג'אז, שיכולים להוסיף עומס גדול או חוויה מיוחדת
• להניח שהכניסה לכפר חינמית - יש תשלום סמלי, גם אם מדובר בסכום קטן
• לפספס את מוזיאון הגיאולוגיה בארמון האלמני מתוך מחשבה שאין הרבה מה לראות בכפר כה קטן
• להתעלם מהאפשרות לשלב את הביקור בסיור מאורגן אחד עם מונטפולצ'אנו ואורוויטו כשמתכננים רק יום פנוי אחד

שאלות נפוצות

כמה עולה הכניסה לכפר Civita di Bagnoregio?

בבדיקה מול אתר הכרטיסים הרשמי, התעריף עמד על בסביבות 3 יורו בימי חול ובסביבות 5 יורו בסופי שבוע ובחגים; כדאי לוודא תעריף מעודכן מול האתר הרשמי סמוך למועד הביקור. ילדים עד גיל 6, תושבי בניורג'יו ואורחים הלנים בכפר פטורים מתשלום.

האם אפשר להגיע לכפר ברכב?

לא. הגישה היחידה היא הליכה על גשר להולכי רגל מבטון שנבנה ב-1965; רכבים חונים בחניה שליד ראש הגשר, בתשלום שעתי נפרד.

כמה תושבים גרים בכפר?

באופן רשמי כ-11 תושבים קבועים, אם כי מבקרים שספרו בעצמם מדווחים לעיתים על מספר גבוה יותר.

למה קוראים לכפר ״הכפר הגוסס״?

בגלל שחיקה גיאולוגית מתמשכת של הגבעה שעליה הוא בנוי, בעמק הבתרונות בעל האדמות הזיבוריות. הכינוי נטבע בין השאר על ידי הסופר בונאונטורה טקי, שבילה בכפר את נעוריו.

מתי מתקיים מרוץ החמורים המסורתי בכפר?

ה-Palio della Tonna מתקיים פעמיים בשנה - ביום ראשון הראשון של יוני וביום ראשון השני של ספטמבר - עם שלושה סיבובים קצרים סביב הכיכר המרכזית.

האם אפשר לשלב את הביקור בסיור מאורגן מרומא?

כן, יש סיור יום מרומא שמשלב את הכפר עם מונטפולצ'אנו ואורוויטו, כולל ארוחת צהריים וטעימת יין.

כמה זמן לוקח לחצות את הגשר לכפר?

כעשר דקות הליכה, בעלייה שהולכת ומתלול ככל שמתקרבים לשער הכניסה.