איפה לאכול ניוקי ברומא: ניוקי אלה רומנה, ניוקי יום חמישי ו-8 כתובות

אלה שתי מנות שונות, לא שתי גרסאות של אותה מנה. הן נבדלות בחומר הגלם, בדרך הבישול ובהשפעה על הכשרות שלכם: ניוקי של חמישי מגיע לא פעם עם רוטב בשר וגבינה מעליו, והדיסקיות האפויות הן חלביות לגמרי.

הכלל המעשי: אם הטיול מגיע ליום חמישי, תכננו צהריים בטסטקיו או בטרסטוורה. אם לא, בחרו מסעדה שמגישה את הדיסקיות האפויות בתפריט הקבוע, ואל תצפו למצוא ניוקי בכל טרטוריה שתיקלעו אליה.

מה ההבדל בין ניוקי אלה רומנה לניוקי תפוחי אדמה?

ניוקי אלה רומנה עשוי מסולת, חלב, חמאה וגבינה, בלי תפוחי אדמה. מבשלים את הסולת בחלב לעיסה סמיכה כמו פולנטה, מורחים אותה לשכבה בעובי של כסנטימטר בערך, מקררים, חותכים לעיגולים ואופים עם חמאה ופרמזן עד שנוצר קרום זהוב. זו מנה אפויה, לא מבושלת. המרכז נשאר רך ומלוח והשוליים מתקרמלים.

ניוקי אלה רומנה: הדיסקיות האפויות

המנה רומאית גם אם החמאה מזכירה את הצפון: כבר ב-1891 כלל פלגרינו ארטוזי את הניוקי הזה בין המנות הרומאיות המובהקות בספר המתכונים שלו. בצלחת הוא נראה כמו שורת מטבעות זהובים, ונאכל חם, כשהקרום עוד פריך. אין לו רוטב עגבניות.

ניוקי תפוחי אדמה: מה שמגישים ביום חמישי

ניוקי תפוחי האדמה עשוי מתפוחי אדמה, קמח וביצה, מבושל במים רותחים ומוגש ברוטב. בטרטוריות רומאיות הרוטב הוא לרוב עגבניות או ראגו בשר סמיך, ומעל הכול פקורינו רומנו מגורד. זה הניוקי שמסתתר מאחורי הביטוי "ניוקי יום חמישי".

איך קוראים את זה בתפריט

כאן נוצר הבלבול הנפוץ אצל מטיילים: "gnocchi alla romana" ו-"gnocchi di semolino" הם הדיסקיות האפויות, ואילו "gnocchi di patate" הוא ניוקי תפוחי האדמה. מי שמזמין "ניוקי בסגנון רומאי" בציפייה לכופתאות ברוטב מקבל צלחת אחרת לגמרי, וזו הטעות שהכי קל לתקן במבט אחד בתפריט.

מי שרוצה לחזור על המנה במטבח בבית, ימצא את כל היחסים ושיטת האפייה במתכון שפרסמנו בנפרד: ניוקי א-לה רומנה: מתכון ניוקי כמו באיטליה!

למה אוכלים ניוקי ביום חמישי ברומא?

כי זה המנהג הרומאי: "giovedì gnocchi, venerdì pesce, sabato trippa", כלומר ניוקי בחמישי, דגים בשישי וכרס בקר בשבת. ההסבר המקובל קשור לצום הקתולי: ביום שישי נמנעו מבשר, ולכן חמישי היה היום למלא את הבטן במנה משביעה וזולה. המנהג נשמר בחלק גדול מהטרטוריות המסורתיות, בעיקר בטסטקיו ובטרסטוורה.

איך זה נראה בפועל

ביום חמישי הניוקי הוא מנת היום, ובשאר ימות השבוע הוא לא תמיד בתפריט. מכל מנהגי הימים של רומא זה ששרד הכי טוב; הכרס של שבת והסופלי של יום ראשון כבר נחלשו. מבין שמונת המקומות ברשימה, חמישה מתועדים כמגישים ניוקי בחמישי, ושלושה (נונה בטה, לה מטריצ'יאנלה ורושיולי) מציעים אותו גם מחוץ ללוח הזה.

איזה רוטב מצפה לכם

הרוטב משתנה בין מטבח למטבח: עגבניות ובזיליקום בבית פשוט, ראגו בשר או רוטב זנב שור במקומות שמחזיקים במסורת הכבדה. שאלו על רוטב היום לפני שמזמינים, במיוחד אם הכשרות או הטעם הצמחוני חשובים לכם. פקורינו מגורד מעל הצלחת הוא התוספת הקבועה.

כמה לתכנן סביב זה

אל תזיזו טיסה בשביל זה. אם חמישי נופל על ימי הטיול, זו סיבה טובה לבחור בו את הארוחה הרומאית המסורתית של הנסיעה, ואם לא, הדיסקיות האפויות הן הדרך לאכול ניוקי רומאי באמת בכל יום אחר.

איך מזהים ניוקי עשוי ביד?

לפי הצורה, המרקם והתפריט. ניוקי ביתי אף פעם לא זהה לחלוטין: הגדלים והחריצים משתנים מפיסה לפיסה. ניוקי תעשייתי יוצא ממכונה אחיד בגודל ובחריצים, ובדרך כלל צפוף הרבה יותר, דביק יותר ולעיתים גומי בלעיסה, ולכן ההבדל בין השניים מורגש כבר בביס הראשון מהצלחת.

מה רואים בצלחת

• צורות קצת לא אחידות וחריצים לא סימטריים.
• מרקם קל ורך, לא דביק ולא כבד, וגם לא נלעס כמו פסטה אל דנטה.
• רוטב שנצמד לכופתאות ולא נשאר בתחתית הצלחת.
• בדיסקיות האפויות: קרום זהוב ומרכז רך. צלחת חיוורת ופושרת, בלי קרום, היא סימן לדלג.

מה אומרים התפריט והמלצר

חפשו את הצירוף fatti in casa או fatti a mano, עשויים בבית או ביד, ושאלו בפשטות: "Gli gnocchi sono fatti in casa?". מקום שמגיש ניוקי רק ביום אחד בשבוע כמעט בוודאות מכין אותו לפי הדרישה, וזה סימן טוב יותר בהרבה ממקום שמציע אותו בכל יום ובכל שעה. תפריט עם תמונות ותרגום לכמה שפות הוא לרוב סימן לייצור תעשייתי.

איפה לאכול ניוקי ברומא: 8 מקומות לפי סגנון

שמונה כתובות עברו בדיקה מול דוחות ביקורת וסקירות מקומיות, וחולקו לפי סגנון. ברשימות הנפוצות נתקלנו גם במקומות שלא מצאנו להם תיעוד לניוקי בתפריט, ולכן הם נשארו מחוץ לרשימה, גם כשהם נחשבים לשמות גדולים במטבח הרומאי ומופיעים כמעט בכל רשימת טרטוריות.

טרטוריות של יום חמישי בטסטקיו

טסטקיו היא השכונה שבה מנהג הימים חי הכי טוב. על השכונה עצמה פרסמנו בנפרד: שכונת טסטקיו ברומא.

• פליצ'ה אה טסטקיו (Felice a Testaccio): טרטוריה ותיקה עם מנת יום לכל יום בשבוע, וניוקי ביום חמישי. המחירים כעשרה אחוזים מעל טרטוריות דומות בשכונה, והזמנת מקום נעשית דרך האתר שלה.
• פיאטו רומנו (Piatto Romano): טרטוריה פשוטה עם מפות נייר שחזקה בירקות, ובה ניוקי בחמישי לפי המסורת. בחירה טובה למי שרוצה גם מנה צמחונית לצד הניוקי.

טרסטוורה והגטו: מקומות קטנים וביתיים

על הרובע שמעבר לנהר כתבנו בנפרד: טרסטוורה: היכרות מקיפה עם הרובע. הגטו היהודי נמצא מעברו השני של הנהר.

• דה אוגוסטו (Da Augusto) בכיכר דה רנצי: שולחנות פלסטיק, תפריט בכתב יד, מזומן בלבד וללא הזמנות. מגיעים לפתיחת השירות. ניוקי ביום חמישי.
• סורה מרגריטה (Sora Margherita) בגטו: תשעה שולחנות בלי שלט, ניוקי מגולגל ביד, מזומן בלבד, והזמנה חובה. לא כשרה, סגורה בשני ובחלק מהקיץ.
• נונה בטה (Nonna Betta) בגטו: מסעדה בסגנון המטבח היהודי-רומאי (Kosher Style), שאינה תחת השגחת כשרות, ומגישה דיסקיות סולת אפויות בכלי חרס. סגורה בשלישי.

מרכז העיר ומונטי: להזמין מקום מראש

• רושיולי (Roscioli Salumeria con Cucina): מעדנייה ומסעדה בלב המרכז ההיסטורי. ניוקי תפוחי אדמה עם קצ'ו אה פפה או אמטריצ'אנה בתפריט הקבוע, אבל הדוחות חלוקים לגבי עקביות. הזמנה חיונית. עוד על הצלחת: איפה לאכול קצ'ו אה פפה ברומא.
• לה מטריצ'יאנלה (La Matricianella): פתוחה מ-1957, ודיסקיות הסולת האפויות בין המנות המזוהות איתה. גם כאן הזמנה חיונית.
• טברנה דיי פורי אימפריאלי (Taverna dei Fori Imperiali) במונטי: מסעדה משפחתית בדור הרביעי. מטיילים ישראלים מדווחים על ניוקי טוב ביום חמישי. סגורה בשלישי ובשבועות מסוימים בקיץ.

ההמלצה שלנו אם בוחרים רק כתובת אחת

ביום חמישי: פליצ'ה, כי שם הניוקי הוא חלק מלוח שבועי מסודר ולא מנה מזדמנת. בכל יום אחר: נונה בטה, כי הדיסקיות האפויות שם הן חלק מהתפריט, והמטבח שם יהודי-רומאי בסגנון כשר (Kosher Style), אם כי ללא השגחת כשרות. מי שמעדיף אווירה קטנה על פני נוחות יזמין את סורה מרגריטה, ויקבל ניוקי מגולגל ביד בתשעה שולחנות.

ניוקי לשומרי כשרות ולצמחונים: מה מזמינים?

ניוקי אלה רומנה חלבי לגמרי, וניוקי של חמישי עלול להיות בשר וחלב יחד. סולת, חלב, חמאה וגבינה: אין בדיסקיות האפויות בשר. הניוקי של יום חמישי הוא סיפור אחר, כי הרוטב הקלאסי הוא ראגו בשר ועליו פקורינו מגורד, ומנה כזו מערבבת בשר וחלב בצלחת אחת, מה שיוצר בעיה לכל מי שמקפיד על ההפרדה בין השניים.

לשומרי כשרות

אף מקום ברשימה אינו תחת השגחת כשרות. נונה בטה בגטו היא מסעדה בסגנון המטבח היהודי-רומאי (Kosher Style), שאינה תחת השגחת כשרות, עם דיסקיות הסולת האפויות בתפריט. מי שמתיר לעצמו חלבי במסעדה רגילה יכול להזמין דיסקיות אפויות או ניוקי בחמאה ומרווה בטרטוריה אחרת. מי שמקפיד על השגחה יחפש מסעדה עם תעודת כשרות מחוץ לרשימה. בשבת ובחגים כדאי לוודא שעות פתיחה לפני שמתכננים.

לצמחונים

הדיסקיות האפויות צמחוניות מטבען. בניוקי תפוחי אדמה בקשו pomodoro, עגבניות, או burro e salvia, חמאה ומרווה, או קצ'ו אה פפה, ושאלו על כל רוטב: "Senza carne?". רוטב אמטריצ'אנה כולל לחי חזיר, וראגו הוא בשר.

עם ילדים

ניוקי רך ועדין מתאים לילדים. בקשו אותו בחמאה וגבינה או ברוטב עגבניות פשוט, והדיסקיות האפויות הן חלופה בלי רוטב בכלל. בקצ'ו אה פפה אפשר לבקש פחות פלפל.

כדאי לשלב סדנת פסטה ברומא?

רק אם אתם אוהבים לבשל, והיא לא תחליף לצלחת ניוקי של יום חמישי. לפי שמות הסדנאות, התוכנית היא בדרך כלל פטוצ'יני, רביולי וטירמיסו, ולא ניוקי, ולכן מי שרוצה ללמוד ניוקי דווקא כדאי שיברר מראש מול המארגן אם אפשר לבקש את המנה בסדנה, לפני שהוא משלם על מקום.

איזו סדנה מתאימה למי

• לאווירה ביתית: סדנת בישול במטבח של מאמה, ארוחה שמבשלים ואוכלים יחד.
• לקבוצה קטנה ולשילוב עם יין: סדנת פסטה וטירמיסו בקבוצה קטנה.
• לשלושה סוגי פסטה בבת אחת במרכז העיר: סדנת 3 ב-1 בפיאצה נבונה, עם פטוצ'יני, רביולי וטירמיסו.
• למי שרוצה לסיים עם טירמיסו או ספריץ: סדנת הכנת פסטה עם טירמיסו או ספריץ.

טבלת ההשוואה של הספקים מציגה מחירים חיים. הסדנה הטובה היא זו שמתאימה לשעה ולתקציב שלכם, לא בהכרח הזולה.

איך מזמינים ואיך לא נופלים במלכודות?

שלוש מתוך שמונה הכתובות דורשות הזמנה, ושתיים מקבלות מזומן בלבד. רושיולי, לה מטריצ'יאנלה וסורה מרגריטה דורשות הזמנה; דה אוגוסטו וסורה מרגריטה מקבלות מזומן בלבד. פליצ'ה מציעה הזמנה דרך האתר שלה. ככל שהמקום קטן יותר, ההזמנה חשובה יותר.

שלושה משפטים באיטלקית שחוסכים טעויות

• "Avete gli gnocchi oggi?", יש לכם ניוקי היום?
• "Sono alla romana o di patate?", הם אפויים מסולת או מתפוחי אדמה?
• "Con che sugo?", באיזה רוטב?

תכנון הארוחה

• רוב הטרטוריות פתוחות לצהריים עד כשלוש אחר הצהריים ושוב מכשבע וחצי בערב, ובין לבין סגורות.
• הגיעו לתחילת השירות במקומות ללא הזמנות, כמו דה אוגוסטו.
• ניוקי הוא מנה ראשונה: מי שרוצה ארוחה מלאה מוסיף מנה עיקרית, ומי שלא, מתחלק בין שניים.

איך לא נופלים במלכודת

הימנעו מתפריטים עם תמונות ותרגום לכמה שפות סביב האתרים התיירותיים הגדולים, ובחרו כתובת עם תפריט קצר שמשתנה לפי היום, כי זה הסימן הבטוח ביותר שהמטבח מבשל לפי הדרישה ולא לפי מלאי. אל תניחו שניוקי מגיע בכל יום: שאלו מה מנת היום. ואם הפסטה היא המטרה, עוד כתובות מחכות ברשימה נפרדת: הפסטה הכי טובה ברומא: 10 מסעדות.

הצעד הבא: סמנו את הכתובות במפה, הזמינו שולחן לצהריים של יום חמישי באחת מהן, ושמרו חלופה אפויה לימים אחרים.

שאלות נפוצות