אמנת רומא – מהי אמנת רומא?

אמנת רומא היא ההסכם הבינלאומי משנת 1998 שהקים את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מוסד קבוע שמוסמך להעמיד לדין יחידים - לא מדינות - בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות, גם כשמדובר בראשי מדינות ומפקדים בכירים, והיא נכנסה לתוקף רשמית בשנת 2002.

בעולם שבו סכסוכים מזוינים והפרות זכויות אדם ממשיכים להתרחש, אמנת רומא מגלמת את הרעיון שאיש אינו מעל החוק - לא ראש מדינה, לא מפקד צבאי ולא בעל תפקיד רשמי. יחד עם זאת, מדינות רבות סירבו להצטרף אליה מחשש לפגיעה בריבונותן, ולצד השאיפה לצדק חוצה גבולות היא נותרה נושא לוויכוח מתמשך בין מוסר אוניברסלי לאינטרסים לאומיים.

השם "רומא" לא נבחר במקרה: העיר הייתה מהראשונות שפיתחו מערכת משפט מתקדמת שהשפיעה על תפיסות חוק עד ימינו, וההקשר ההיסטורי הזה - כולל ההבדל בין פרובינקיה רומית לבת ברית של רומא - שוזר יחד את המשפט המודרני עם המורשת המשפטית של האימפריה העתיקה.

מהי אמנת רומא ומה הביא להקמתה?

אמנת רומא היא ההסכם שהניח את הבסיס המשפטי להקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי, ונחתמה בוועידה דיפלומטית שהתקיימה ברומא ביולי 1998 - לאחר עשורים שבהם המשפט הבינלאומי נאלץ להתמודד עם פשעים חמורים באמצעות פתרונות זמניים בלבד.

הרקע להקמת בית הדין

לאורך המאה ה-20 אירועים כמו השואה, רצח העם ברואנדה ופשעי המלחמה ביוגוסלביה לשעבר חשפו שוב ושוב את מגבלותיו של המשפט הבינלאומי בהגנה על חפים מפשע. בכל אחד מהמקרים הללו הוקם טריבונל זמני נפרד לטיפול באירוע הספציפי, אך התברר שמדובר בפתרון חלקי וממושך מדי. אמנת רומא נועדה להחליף את שיטת הטריבונלים הזמניים במוסד קבוע אחד.

מתי בית הדין החל לפעול בפועל

לאחר שאושררה על ידי המספר הנדרש של מדינות, האמנה נכנסה לתוקף בשנת 2002, ומאז בית הדין הפלילי הבינלאומי פועל מהעיר האג שבהולנד, ודן בתיקים בינלאומיים שעניינם פשעים חמורים המאיימים על שלום וביטחון האנושות. בית הדין הוא גוף עצמאי ובלתי תלוי, נפרד ממוסדות האו"ם.

אילו פשעים נמצאים בסמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי?

בית הדין מוסמך לדון בארבעה סוגי פשעים בלבד, וכל השאר נותר בסמכותן של המערכות המשפטיות הלאומיות.

ארבעת הפשעים שבבסיס האמנה

רצח עם (Genocide) - מעשים שנעשו בכוונה להשמיד, כולו או חלקו, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. פשעים נגד האנושות (Crimes Against Humanity) - התקפה נרחבת או שיטתית על אוכלוסייה אזרחית, לרבות רצח, עינויים, אונס ועקירה כפויה. פשעי מלחמה (War Crimes) - הפרות חמורות של דיני הלחימה והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. פשע תוקפנות (Crime of Aggression) - שימוש בלתי חוקי בכוח צבאי של מדינה כלפי מדינה אחרת, כאשר פשע זה נכנס לסמכות בית הדין רק החל משנת 2018, מאוחר משמעותית משלושת הפשעים האחרים.

למה דווקא ארבעת הפשעים האלה

הבחירה בארבעת הפשעים הללו נועדה למקד את בית הדין באירועים החמורים ביותר שבהם המערכת הלאומית לרוב נכשלת או נמנעת מלפעול - בעיקר כשמדובר באנשי שלטון או קצינים בכירים שמבצעים את הפשעים במסגרת תפקידם.

מהם העקרונות המשפטיים שעליהם מבוססת אמנת רומא?

העיקרון המרכזי באמנה הוא אחריות אישית: אין חסינות לאף אדם בגין הפשעים שהוגדרו בה, כולל נשיאים, ראשי ממשלה או קצינים בכירים.

עיקרון המשלימות

בית הדין פועל לפי עיקרון המשלימות (Complementarity) - הוא אינו מתערב אם מדינה מסוגלת ומוכנה לשפוט את החשוד בעצמה. ההתערבות נעשית רק כשאין משפט הוגן במדינה הרלוונטית, או כשיש סירוב מדינתי לשפוט את הפשעים.

סמכות שיפוט, אשרור וצווי מעצר

סמכות השיפוט של בית הדין חלה בדרך כלל כאשר הפשע בוצע בשטח של מדינה חברה, או על ידי אזרח של מדינה חברה - ולעיתים גם באמצעות הפניה מטעם מועצת הביטחון של האו"ם. הצטרפות למערכת נעשית בשני שלבים: חתימה על האמנה, ולאחריה אשרור (Ratification) - אישור רשמי של ההתחייבות בפרלמנט או בגוף החוקתי של המדינה. כשיש חשד מבוסס נגד אדם מסוים, בית הדין רשאי להוציא צו מעצר (Warrant of Arrest), ומדינות החברות באמנה מחויבות לשתף פעולה עם אכיפתו - כולל הסגרה ואיסוף ראיות.

מי מנהל את המערכת

מועצת המדינות החברות (Assembly of States Parties) היא הגוף המנהלי שמורכב מהמדינות שאישררו את האמנה, ואחראי על תקציב בית הדין, מינוי שופטים ותיאום מדיניות כללית.

אילו מדינות חתומות על אמנת רומא, ואילו סירבו להצטרף?

נכון להיום כ-125 מדינות אישררו את אמנת רומא והפכו למדינות חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כשהאזור עם הכי הרבה מדינות חברות הוא אפריקה, ואחריו אירופה (מזרחה ומערבה גם יחד) ואמריקה הלטינית.

מדינות משמעותיות שאישררו

בין המדינות המרכזיות שחתמו ואישררו את האמנה: קנדה, גרמניה, בריטניה, צרפת, ספרד, איטליה, ארגנטינה, יפן, דרום אפריקה ואוסטרליה. עבור רבות מהן ההצטרפות שיקפה תמיכה עקרונית במשפט בינלאומי חזק ועצמאי.

מדינות שחתמו אך לא אשררו

ארצות הברית חתמה על האמנה בתקופת ממשל קלינטון, אך בתקופת ממשל בוש הודיעה שאינה מתכוונת להצטרף, מתוך חשש שהאמנה עלולה לשמש לרדיפה פוליטית של חיילים ואנשי ממשל אמריקאים. ישראל חתמה על האמנה בשנת 2000, אך גם היא לא אשררה אותה - בעקבות חשש מחקירה של פעולות צה"ל בשטחים הפלסטיניים. גם לבנון נמצאת בקבוצה הזו - חתמה על האמנה אך לא אשררה אותה.

מדינות שלא חתמו כלל

בין המדינות שבחרו שלא לחתום על אמנת רומא כלל: סין, הודו, טורקיה, אינדונזיה, ערב הסעודית ופקיסטן, וכן מדינות באזורי קונפליקט כמו סוריה ודרום סודאן. לרוב מדובר בחשש מאובדן ריבונות, ולעיתים במדיניות ברורה של התנגדות לרעיון של משפט בינלאומי מחייב.

מדינות שפרשו מהאמנה

רוסיה הודיעה בשנת 2016 כי היא מסירה את חתימתה, לאחר שנמתחה עליה ביקורת מצד בית הדין בעקבות פעילותה באוקראינה. הפיליפינים פרשה בעקבות פתיחת חקירה נגד נשיאה דאז, רודריגו דוטרטה. גם בורונדי נמנית עם המדינות שהסירו את חתימתן.

רשימת המדינות המלאה לפי אזור

אירופה: גרמניה | צרפת | איטליה | ספרד | הולנד | בלגיה | פורטוגל | שוודיה | דנמרק | פינלנד | נורווגיה | שווייץ | אוסטריה | אירלנד | לוקסמבורג | יוון | קפריסין | סלובניה | סלובקיה | צ'כיה | הונגריה | פולין | קרואטיה | בולגריה | רומניה | אסטוניה | לטביה | ליטא

אפריקה: דרום אפריקה | ניגריה | קניה | סנגל | גאנה | בנין | בורקינה פאסו | צ'אד | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | קונגו | קונגו הדמוקרטית | אוגנדה | מלאווי | זמביה | לסוטו | טנזניה | בוצואנה | גבון | חוף השנהב | מדגסקר | מאוריטניה

אמריקה הלטינית והקריביים: ארגנטינה | ברזיל | מקסיקו | צ'ילה | אורוגוואי | פרגוואי | פרו | בוליביה | קולומביה | אקוודור | קוסטה ריקה | פנמה | גואטמלה | אל סלבדור | טרינידד וטובגו | סנט וינסנט והגרנדינים | דומיניקה | אנטיגואה וברבודה | סנט לוסיה | ג'מייקה

אסיה והפסיפיק: יפן | דרום קוריאה | טימור המזרחית | קמבודיה | אפגניסטן | ניו זילנד | אוסטרליה | פיג'י | סמואה | וונואטו | פולינזיה הצרפתית (מדינות בולטות שלא הצטרפו: סין, הודו, אינדונזיה, טורקיה)

המזרח התיכון: ירדן | תוניסיה | פלסטין (הצטרפה בשנת 2015) | לבנון (חתמה אך לא אשררה) | ישראל (חתמה אך לא אשררה)

צפון אמריקה: קנדה | ארצות הברית (חתמה אך לא אשררה)

מדינות שפרשו או הסירו חתימתן: רוסיה | הפיליפינים | בורונדי

מה הקשר ההיסטורי בין אמנת רומא לרומא העתיקה?

השם "אמנת רומא" מתייחס קודם כל לעיר שבה נחתם ההסכם, אך הוא גם מעורר הד לתקופה הרומית הקלאסית - רומא הייתה מהראשונות שפיתחו מערכת משפט מתקדמת ומורכבת, שהשפיעה על תפיסות החוק עד ימינו.

חוקי שתיים-עשרה הלוחות

המונח "חוקת רומא" בהיסטוריה מתייחס למבנה הפוליטי והמשפטי של הרפובליקה הרומית - תקופה שנמשכה מהמאות ה-6 עד ה-1 לפני הספירה. לא הייתה זו חוקה כתובה אחת, אלא מערכת של חוקים, מוסדות ומנהגים שהתפתחו לאורך מאות שנים. היסוד החוקתי החשוב ביותר היה חוקי שתיים-עשרה הלוחות (Lex Duodecim Tabularum), שנכתבו במאה ה-5 לפני הספירה ונחשבים לניסיון הראשון לקודיפיקציה של החוק הרומי - לאחר דרישה של המעמד הפלבאי לשקיפות משפטית ושוויון בפני החוק.

המאבק בין פטריקים לפלבאים

חוקת רומא לא נכתבה על ידי מלך או שליט יחיד, אלא הייתה תוצאה של מאבק מתמשך בין הפטריקים (Patricii) - המעמד האריסטוקרטי הוותיק שהחזיק בכוח פוליטי, דתי וכלכלי, לבין הפלבאים (Plebei) - המעמד הנמוך יותר, שכלל איכרים, סוחרים, חיילים ובעלי מלאכה. מאבק המעמדות הוביל לאורך מאות שנים למינוי טריבונים של הפלבאים וליצירת אסיפת הפלבאים (Concilium Plebis), ועיצב בהדרגה רפובליקה מאוזנת יותר שבה הכוח מתחלק בין מוסדות נבחרים.

מוסדות השלטון שעיצבו את החוקה

המבנה החוקתי כלל את הסנאט (Senatus) - גוף מייעץ בעל השפעה רבה שהורכב בעיקר מפטריקים; הקונסולים (Consules) - שני נציגים שנבחרו לשנה אחת ושימשו כראשי הרשות המבצעת והצבאית; האסיפות העממיות (Comitia) - גופים שנבחרו על ידי העם וקיבלו החלטות בנוגע לחוקים, בחירות והכרזת מלחמה; והטריבונים של הפלבאים (Tribuni Plebis), שהחזיקו בזכות וטו על החלטות שנראו כמזיקות לפלבאים. כל מוסד היה חלק ממערכת איזונים ובלמים שנועדה למנוע ריכוז כוח. מי שמבקר ברומא בפועל יכול לראות שרידים ישירים של אותה מערכת שלטון בהפורום הרומי, שבו ישבו הסנאט והמוסדות המרכזיים, ובגבעת פלטין הסמוכה.

מה ההבדל בין פרובינקיה רומית לבין בת ברית של רומא?

פרובינקיה הייתה שטח שנשלט ישירות על ידי נציגי רומא, ואילו בת ברית שמרה על מידה של עצמאות פנימית מכוח הסכם - וההבדל הזה השפיע על מיסוי, שירות צבאי וזכויות אזרח.

מהי פרובינקיה רומית

הפרובינקיה (Provincia) הייתה יחידה מנהלית טריטוריאלית מחוץ לאיטליה, שנכבשה על ידי רומא והוכפפה לשלטונה. בראש כל פרובינקיה עמד נציב רומאי (פרוקונסול או פרייטור) שנבחר על ידי הסנאט או הקונסולים. האוכלוסייה המקומית חויבה במיסים, בגיוס חיילים ולעיתים גם באספקת משאבים נוספים, ותושבי הפרובינקיות לרוב לא נחשבו אזרחים רומאים - אם כי היו מקרים שבהם הוענקה אזרחות חלקית או מלאה.

מהי בת ברית של רומא

בנות ברית של רומא (Socii או Foederati) היו קהילות ומדינות שהיו קשורות לרומא באמצעות הסכמי ברית, אך שמרו על מידה מסוימת של עצמאות פנימית. ההסכמים השתנו ממדינה למדינה - חלקן חויבו באספקת חיילים לרומא, אחרות זכו לפטור ממסים, ורבות מבנות הברית שמרו על מערכת חוק, שפה ותרבות משלהן.

איך ההבדלים נמחקו עם הזמן

ההבחנה בין פרובינקיות לבנות ברית היטשטשה עם הזמן, ובמיוחד לאחר מלחמת בנות הברית (Bellum Sociale) בשנים 91-88 לפני הספירה, שבעקבותיה העניקה רומא אזרחות רחבה לבנות בריתה האיטלקיות - כדי להרגיע מרד רחב היקף שדרש שוויון זכויות, בין היתר במסגרת חוקי הרפורמה כמו Lex Julia משנת 90 לפני הספירה. עם התפשטות האימפריה רבות מבנות הברית הפכו לפרובינקיות, ורומא עברה ממדינת עיר לרשת של שלטון אימפריאלי מבוססת שליטה חוקית, פוליטית ותרבותית. שרידי אותה תקופה נמצאים לאורך דרך אפיה העתיקה, שנבנתה במקור לחיבור רומא לפרובינקיות ולבנות הברית הדרומיות, וגם באזור קירקוס מקסימוס שבו נערכו מרבית האירועים הציבוריים של התקופה.

אילו תיקים ופסקי דין בולטים נדונו בבית הדין הפלילי הבינלאומי?

בית הדין הוציא עד כה מספר צווי מעצר תקדימיים, כולל נגד נשיאים מכהנים - מה שהופך אותו לגוף המשפטי היחיד שניסה להעמיד לדין ראשי מדינה בזמן כהונתם.

מהאפריקה ועד רוסיה ואוקראינה

בין התיקים הבולטים ביותר: עומר אל-בשיר, נשיא סודן לשעבר, שנגדו הוצא צו מעצר בשנת 2009 בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות בדארפור - והוא טרם הוסגר. בשנת 2023 הוצא צו מעצר תקדימי נגד ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, ונגד מריה לבובה-בלובה, נציבת זכויות הילד ברוסיה, בגין אחריות להעברת ילדים מאוקראינה לרוסיה במהלך המלחמה - הפעם הראשונה שבה מופנה צו כזה נגד נשיא מכהן של מעצמה. תיקים נוספים כללו הרשעות בקונגו הדמוקרטית ובאוגנדה, וחקירה מתמשכת בנוגע לישראל ולחמאס. הטבלה שלהלן מרכזת את התיקים המרכזיים, ההאשמות והתוצאה בכל אחד מהם.

מהו מעמדה של ישראל מול אמנת רומא ובית הדין הפלילי הבינלאומי?

ישראל חתמה על אמנת רומא בשנת 2000 אך בחרה שלא לאשררה - בעיקר בשל חשש מהשלכות משפטיות על פעילות צה"ל בשטחים הפלסטיניים ובזירות לחימה אחרות.

איך פלסטין הפכה לגורם רלוונטי

לאחר שקיבלה מעמד של מדינה משקיפה באו"ם, הצטרפה הרשות הפלסטינית לאמנת רומא בשנת 2015 והפכה למדינה החברה ה-123 בבית הדין. הצעד הזה אפשר לתובעת בבית הדין לפתוח חקירה מקדימה נגד ישראל וחמאס, בחשד לביצוע פשעי מלחמה - בעיקר בנוגע לפעילות בעזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.

הטענה המשפטית של ישראל

ישראל טוענת שבית הדין אינו מוסמך לדון בתיקים אלה, מאחר שפלסטין אינה מדינה ריבונית במובן המקובל. מבחינה משפטית מדובר במצב רגיש: ישראל אינה חברה באמנה ולכן אינה כפופה לה ישירות, אך האמנה מאפשרת חקירה ופעולה גם נגד אזרחי מדינות שאינן חברות, אם הפשע בוצע בשטח של מדינה חברה - כמו שטחי הרשות הפלסטינית. ישראל מביעה תמיכה עקרונית במאבק בפשעים חמורים, אך סבורה שבית הדין משמש לעיתים כלי פוליטי שפוגע בזכותה להגן על עצמה.

מהי הביקורת המרכזית על בית הדין הפלילי הבינלאומי, ולאן הוא מועד?

לצד ההישגים המשפטיים, בית הדין סופג ביקורת מתמשכת בשלושה כיוונים עיקריים: הטיה גיאוגרפית, פוליטיזציה וחוסר יכולת אכיפה.

שלוש נקודות הביקורת המרכזיות

הטיה גיאוגרפית - נטען כי בית הדין מתמקד יתר על המידה באפריקה, תוך התעלמות יחסית מפשעים המבוצעים באזורים אחרים. פוליטיזציה - יש החוששים שבית הדין הופך לכלי פוליטי המושפע מלחצים דיפלומטיים. חוסר אכיפה - בית הדין תלוי במדינות החברות לשם הסגרה, איסוף ראיות ואכיפה, ומדינות כמו ארצות הברית, סין, רוסיה והודו - שאינן חברות באמנה - אינן מחויבות לשתף איתו פעולה, מה שמותיר צווי מעצר רבים תלויים באוויר.

לאן זה מוביל

השאלות הפתוחות שילוו את בית הדין בשנים הקרובות נוגעות בעיקר ליכולתו להפעיל סמכות על מדינות שאינן חברות, ולאופן שבו יטופלו פשעים בזירות לחימה עדכניות. הדיון אינו מנותק מההיסטוריה: השם "רומא" מזכיר שמושגי החוק, הסמכות והאחריות אינם חדשים, ושגם ברומא העתיקה - בחוקתה, במעמדותיה ובמערכות השלטון שבה - הונחו יסודות למערכות משפט מודרניות. מי שמתעניין גם בצד ההיסטורי הזה יכול לשלב זאת עם ביקור בפועל ברומא, לפי רשימת האתרים שאסור להחמיץ בעיר.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• אמנת רומא דנה ביחידים ולא במדינות - אף ראש מדינה אינו חסין מפניה
• בית הדין פועל לפי עיקרון המשלימות ומתערב רק כשמדינה אינה מוכנה או מסוגלת לשפוט בעצמה
• רוב המדינות החברות באמנה הן אפריקאיות, אך גם מעצמות מערביות גדולות חתומות עליה
• ארה"ב, סין, רוסיה והודו אינן חברות באמנה, מה שמגביל את יכולת האכיפה של בית הדין
• ישראל חתמה על האמנה אך לא אשררה אותה, מה שלא מנע פתיחת הליכים הנוגעים לשטחים שבשליטתה
• שם האמנה מזכיר את המורשת המשפטית של רומא העתיקה, אך אין קשר משפטי ישיר בין השתיים

טעויות שכדאי להימנע מהן

• חושבים שבית הדין הפלילי הבינלאומי שופט מדינות - בפועל הוא מעמיד לדין רק יחידים
• מניחים שכל מדינה שחתמה על האמנה גם אשררה אותה - חתימה ואשרור הם שני שלבים נפרדים
• מבלבלים בין אמנת רומא לבין המונח ההיסטורי "חוקת רומא" מהרפובליקה הרומית - מדובר בשני עניינים שונים לחלוטין שחולקים רק את השם
• סבורים שצו מעצר של בית הדין מבטיח מעצר בפועל - האכיפה תלויה בשיתוף פעולה של מדינות חברות, וצווים רבים נותרים בלתי ממומשים
• חושבים שמדינה שאינה חברה באמנה חסינה תמיד מסמכות בית הדין - אם הפשע בוצע בשטח מדינה חברה, גם אזרח של מדינה שאינה חברה עלול להיחקר
• מתעלמים מכך שפשע התוקפנות נכנס לסמכות בית הדין רק משנת 2018, מאוחר משלושת הפשעים האחרים

שאלות נפוצות

מהי אמנת רומא ולמה היא נוצרה?

אמנת רומא היא הסכם בינלאומי שנחתם בשנת 1998 ברומא ושימש כבסיס המשפטי להקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי. מטרתה ליצור מנגנון קבוע שמעמיד לדין יחידים, ולא מדינות, על רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות - לאחר שאירועים כמו השואה, רצח העם ברואנדה וטיהורים אתניים ביוגוסלביה חשפו את הצורך בגוף כזה.

אילו פשעים נכללים תחת סמכות אמנת רומא?

ארבעה סוגי פשעים: רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות (האחרון נכנס לסמכות בית הדין רק משנת 2018). בית הדין מוסמך לדון בהם כשבוצעו בשטח מדינה חברה, על ידי אזרח של מדינה חברה, או בעקבות הפניה של מועצת הביטחון של האו״ם.

מדוע מעצמות כמו ארצות הברית, סין ורוסיה לא הצטרפו לאמנה?

החשש המרכזי הוא אובדן שליטה משפטית - חשש שחיילים או אנשי ממשל יועמדו לדין על פעולות שהמדינה רואה כלגיטימיות. יש גם ביקורת על הטיה גיאוגרפית של בית הדין כלפי אפריקה, ורתיעה כללית מוויתור על סמכות שיפוט בלעדית.

מה מעמדה של ישראל מול אמנת רומא?

ישראל חתמה על האמנה ב-2000 אך לא אשררה אותה, בעיקר מחשש להשלכות משפטיות על פעילות צה״ל. הצטרפות הרשות הפלסטינית לאמנה ב-2015 אפשרה פתיחת חקירה מקדימה נגד ישראל וחמאס, שאותה ישראל מתנגדת לה בטענה שבית הדין חסר סמכות.

מה ההבדל בין פרובינקיה רומית לבת ברית של רומא?

פרובינקיה נשלטה ישירות על ידי נציג רומאי ותושביה חויבו במיסים ובגיוס כפוי, בעוד בת ברית שמרה על עצמאות פנימית מכוח הסכם, ולעיתים אף זכתה לפטור ממיסים - עד שההבדלים ביניהן נמחקו בהדרגה עם התפשטות האזרחות הרומית.

מי היה עומר אל-בשיר ומה קרה לו?

נשיא סודן לשעבר, שנגדו הוציא בית הדין צו מעצר בשנת 2009 בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות בדארפור. הוא מעולם לא הוסגר לבית הדין וממשיך להימלט מהדין.

האם ולדימיר פוטין נעצר בעקבות צו המעצר נגדו?

לא. צו המעצר שהוציא בית הדין ב-2023 בעקבות ההאשמה בהעברת ילדים מאוקראינה לרוסיה הוא תקדימי מבחינת דרגתו, אך אכיפתו תלויה בשיתוף פעולה של מדינות חברות - ורוסיה עצמה אינה חברה באמנה, כך שהוא לא מומש בפועל.